היום כ״ג בשבט התשפ״ה ה-20 בפברואר 2025 למיניינם, אנו קוראים בפרשת משפטים, שהיא הפרשה השנייה בספר שמות. פרשה זו נפתחת מיד לאחר מתן התורה בסיני ומכילה סדרה של מצוות שעניינן הסדרת חיי החברה והקהילה בצורה צודקת והוגנת. התאריך העברי הוא י”א באדר תשפ”ה, ולפרשה זו ישנה משמעות רבה גם בהיבט הרוחני, החברתי והמוסרי.

במאמר זה נעמיק על פרשת משפטים ונתבונן בהיבטים השונים שלה, נלמד ממנה את עקרונות הצדקה והחסד, ונראה כיצד הם באים לידי ביטוי בזוהר הקדוש, בגמרא ובכתיבתו של רבי יוסף חיים (הבן איש חי). בנוסף, נגע במעלת הצדקה ועשיית חסדים, שהיא הליבה הרוחנית של התורה.

עיון בתוכן פרשת משפטים

הפרשה נפתחת בצו ה’ אל משה, שם נמסרות מצוות רבות הנוגעות למערכת המשפטית שבין אדם לחברו, כמו דיני נזיקין, עבד עברי, שמיטה, פיקדונות ועוד. כל מצווה מטרתה להנחות את האדם כיצד לנהל את חייו בצורה צודקת ואחראית כלפי חבירו ואל מול בורא עולם.

אחת המצוות המרכזיות בפרשה היא מצוות “הגמול”, כלומר, עקרון ההתמודדות עם פגיעות בין בני אדם והדרכים לתקן אותן. האמת, הצדק והחסד יוצרים מערכת מאוזנת ומתקיימת שבה כל אחד מחויב לעזור ולתמוך בחברו מתוך רצון טוב ולא מתוך כורח. כאשר מערכת זו מתפקדת כראוי, החברה כולה נהניתה מברכת שלום ורוגע.

דוגמאות מצוות רבות בפרשת משפטים, כגון מצוות עונשין, פיצויים לנפגעים, דיני רכוש, חובות כלפי העניים ועוד, מבהירות את הדגש הגדול על הערכים של כבוד האדם, עזרה הדדית, ומעל הכול – שמירה על כבודו של האדם והחברה. כל מצווה יש בה לעיתים יותר מאשר את הצדד המשפטי – היא גם מצווה של תיקון רוחני.

הצדקה והחסד בפרשת משפטים

בפרשת משפטים ישנן מצוות רבות שעוסקות בצדקה ובחסד. בין השאר, מצווה עלינו לספק מזון, כסף וסיוע לאנשים נזקקים. דיני העני, השדה, פירות הלקט והפאה הם חלק מהתורה המורה כיצד לעזור לנזקקים.

הגמרא במסכת בבא בתרא (דף י’) מציינת שצדקה היא אחת מהמעשים שמביאים את האדם לתקופת הגאולה, ומביאה סיפור שבו רב חנינא בר פפא מתאר את מעלת הצדקה לא רק כמצווה למתן עזרה, אלא ככלי ריפוי רוחני הנוגע לכלל האדם. כל מצווה שמבצע אדם של צדקה או חסד היא תיקון גם עבורו וגם עבור החברה כולה.

הזוהר הקדוש מדבר בהרחבה על הכוחות הרוחניים של הצדקה, ומסביר כי כל נתינה טובה וראויה מייצרת כוח רוחני גדול שמחבר את האדם עם מקור האור העליון. כאשר אדם עוסק בחסד, הוא למעשה מתקרב אל בוראו.

רבי יוסף חיים (הבן איש חי) והצדקה

רבי יוסף חיים (הבן איש חי) היה מהדמויות הגדולות בתולדות היהדות, ולמד רבות על נושא הצדקה. בהגותו, הוא מדגיש את החשיבות הרבה בעשיית חסד וצדקה, ובמיוחד את הערך הרוחני שלהן. בספריו, כמו “בן איש חי” ו”משפטי חיים”, הוא מציין שצדקה לא רק מועילה לנזקק, אלא גם מעניקה תיקון רוחני למי שנותן אותה.

רבי יוסף חיים מסביר שהעשייה של חסד וצדקה היא לא רק מצווה, אלא אמצעי לריפוי הנפש ולהבאת שלום ורווחה רוחנית. כל פעם שאנחנו נותנים צדקה, אנו למעשה “מנקים” את עצמנו ממידות רעות ומחברים את עצמנו עם עקרונות החסד האלוהי.

מעלת הצדקה והחסדים בעבודת ה’ ובחיי היומיום

העשייה של חסדים ונתינה לזולת אינה רק אמצעי למילוי מצווה, אלא היא גם כלי רוחני שמביא לתיקון פנימי של האדם. התורה רואה את המעשה של החסד כדרך למעורר את הנשמה לקרבת אלוקים. כל נתינה של צדקה, גם אם היא במעשה קטן, משדרת אור ועוזרת לפתח את עולמו הרוחני של נותן הצדקה.

הצדקה והחסדים הם כלי לתיקון פנימי, והם יצרו מערכת אנושית של חיבור בין אנשים שמבוססת על אמון, כבוד וערבות הדדית. מצוות אלו מסמלות את הדרך שבה היהדות מבקשת לבנות את החברה. כל אדם שמזכה את אחרים בעשיית חסדים זוכה גם לברכת ה’ בעשייתו.

ברכה לכלל עם ישראל – מהרב מנחם אדרי שליט”א

אנו, כל עם ישראל, נמצאים בתקופה שבה עלינו להתעלות רוחנית ולהתחבר לערכים של חסד, צדקה, ונתינה. עלינו לזכור כי כל מעשה טוב שאנו עושים לא רק ממתיק את הגזירה האישית שלנו, אלא גם מעלה את כל כלל ישראל. עם ישראל הוא גוף אחד, וכל צדקה שנעשית היא סיבה נוספת להתגלות האור האלוהי בעולם.

הרב מנחם אדרי שליט”א, מגדולי הדור, ברך את כלל ישראל ואמר: “יהי רצון שבזכות לימוד התורה, עשיית חסד ונתינה לזולת, נזכה כולנו לראות גאולה שלמה במהרה בימינו, בריאות שלמה, ושפע לכל אדם ובית ישראל”.

ה’ יברך את כולנו ויתן לנו כוח להמשיך להחיות את התורה, צדקה וחסד בכל תחום ובכל מקום.